עו"ד נועם קוריס

יום שני, 12 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני, מאסטר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב  בחדשות כל הזמן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'בלינקדין נועם קוריסנועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.
היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:
"המחאת זכות
  1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."
ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.
כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.
בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.
בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.
ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.
בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.
בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבותתת לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),
בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיההה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:
"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.
על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.
...אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות..."
יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו)
יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 12111, כדלקמן:
"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."
בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.
"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:
'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה..."
ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח
בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעההה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.
"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."
הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.
כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.
כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.
"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"
ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).
עו"ד נועם קוריס

יום שני, 5 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס – על כיכר המדינה, חניה בבורסה ונכס נדל"ן ברמת גן

עו"ד נועם קוריס –  על כיכר המדינה, חניה בבורסה ונכס נדל"ן ברמת גן

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

יש נכס נדל"ן ברמת גן, שאם תזכו להסתכל בו היטב ואולי אפילו מקרוב, תראו כמה איכות יש בנכס אחד, שמכיל נכון להיום בריכה, חצר, וארמון, והכל מרגיש כמעט טוסקנה במרכז רמת גן.

עו"ד נועם קוריס רמת גן
נכס נדל"ן רמת גן
מי שעבר באזור הבורסה ברמת גן וראה את בניין רב הקומות שעולה ונבנה במקום החניון הגדול שעמד במקום, אולי שאל את עצמו בהתחלה, איך אדם קם בבוקר ואומר לעצמו "אני אבנה כאן בניין רב קומות לחנייה", ואיפה בדיוק החזון ? 

אני חייב להודות שאחרי כמה ימים הבנתי שייתכן ומדובר בפתרון על, שאכן ישפר בצורה משמעותית את בעיית העדר החנייה, באזור הבורסה ברמת גן. נחכה ונראה.

עו"ד נועם קוריס, בורסה רמת גן
בניין חנייה בורסת רמת גן בבנייה 4/2017




בכיכר המדינה הסמוכה בה עד לאחרונה נערכו מסיבת רחוב לכל התל אביבים ולכל הציבור הישראלי.
הכיכר שמזכירה לרבים את ימי המחאה החברתית, ומשמשת את הציבור הרחב
תהפוך ככל הנראה לעוד פרויקט נדל"ן, והנה עוד סמל מתמסחר.
עו"ד נועם קוריס
כיכר המדינה 2017
לפי כתבה בדה-מרקר, פרוייקט שאפתני כבר מתגלגל בכיכר המדינה, לאחר שבעלי הקרקע ההיסטוריים  של כיכר המדינה ו/או מקבלי הזכויות מהם, כבר יצאו לדרך עם הפרוייקט, עוד בשנת 2015: "95% מתוך 250 בעלי קרקע כבר שילמו 20 מיליון שקל עבור התכנון של הפרויקט", אומר גולדשמיד ומוסיף כי "לא כל הבעלים מחזיקים בזכויות שוות - ולכן חלקם זכאים לדירה אחת בפרויקט ואחרים לחמש דירות".


וכמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס - מסביר למה השם שלו כתוב ומופיע 





נועם-קוריסנועם קוריסנועם קוריס , נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס,  נועם קוריס  נועם קוריס נועם קוריס בדה מרקר ,nfc., או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona

יום רביעי, 31 במאי 2017

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל ריבים על מחצית דירה

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל ריבים על מחצית דירה



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 24 במאי 2017

נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058 פקס' 077-7060059: עו"ד נועם קוריס טלפון וכתובת

נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058 פקס' 077-7060059: עו"ד נועם קוריס טלפון וכתובת

נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058 פקס' 077-7060059

נועם קוריס פורטל עורכי דין

נועם קוריס ושות' - בלוגר
נועם קוריס -משרד עורכי הדין
עו"ד נועם קוריס





נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לעמותת עלם 2017
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה ל JDRF
עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לבית השאנטי











עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לקרן לנפגעי השואה בישראל
נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - תודה לטירת הילד
נועם קוריס
נועם קוריס
נועם קוריס



























עו"ד נועם קוריס ב saloona
נועם קוריס







נועם קוריס


נועם קוריס


נועם קוריס




נועם קוריס


נועם קוריס

נועם קוריס



נועם קוריס















יום שני, 16 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 2

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 2

הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016,  מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 2



סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207)  - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

נכחו:
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר
ענת ברקו
מרב מיכאלי
אורי מקלב


מוזמנים:
ספי זינגר
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל אלבז
משרד המשפטים
פרופ' דוד האן
האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
זכריא קאסם
רשות המסים, משרד האוצר
אייל טולדו
רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר
שאול כהן
ממונה אכיפת הגבייה, הוצל"פ וכינוסים, משרד האוצר
דורון סמיש
רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר
אוריה שילוני
הרשות לניירות ערך, משרד האוצר
ענת הר אבן
יועמ"שית, רשות האכיפה והגבייה
עדנה מרציאנו
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי
המוסד לביטוח לאומי
מנחם רהב
רו"ח, יו"ר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
יניב אינסל
פורום חדלות פירעון, לשכת עורכי הדין
שי מילוא
פורום חדלות פירעון, לשכת עורכי הדין
ענת פילצר סומך
יועצת משפטית, איגוד החברות הציבוריות
מיכל סיני ליויתן
מחלקה משפטית, בנק ישראל
אופירה ריבלין
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
שירלי אבנר
בנק ישראל
רן מלמד
סמנכ"ל, עמותת ידיד
נירה שלו
עמותת ידיד
הילה נויבך
יועצת משפטית ומנהל רגולציה, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
גלילה הורנשטיין
ההסתדרות הכללית החדשה
מירב אביטל מגן
איגוד הבנקים בישראל
פרופ' שלום לרנר
יועץ, איגוד הבנקים בישראל
לבנת קופרשטיין דאש
איגוד הבנקים בישראל
עידית לב
רב, מנהלת תחום צדק חברתי
עופר שפירא
בעלים, שותף מנהל
ד"ר שלמה נס
נאמן-מפרק אגרקסקו
אוריאל לדרברג
מנכ"ל
דנה צדוק
עו"ד
קרן רייכבך סגל
עו"ד
שרה קרמר
פעילה, המשמר החברתי
יעל גויסקי-אבס
שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל)
ענת אלון
שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל


ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016,  מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 2

ספי זינגר:

מצד שני, הנושים כאילו לקחו קודם כל את מה שהם רוצים וכל מה שהם יכולים. אם יהיה בפירוק, לדוגמא, הוא לא יקבל כלום.

גור בליי:

אבל הם קיבלו חצי שקל על השקל, ובסוף בסוף הוא יקבל את כל השקל.

ספי זינגר:

אולי, אם התאגיד ימשיך לחיות, ואם יהיה לו כסף ואם יהיה אפשר לשלם אותו.

קריאה:

ההסבר לא מספיק, אדוני.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רק שניה, חבר'ה. עו"ד שפירא, בבקשה.

עופר שפירא:

עו"ד עופר שפירא. קודם כל, בחלק הפרקטי לספי. חלק גדול מאוד מההסדרים כוללים המרה של חוב למניות – בהקשר של ההערות האחרונות שלכם. לכן, כשאתם אומרים שמשאירים את זה על התאגיד, משמעות הדברים שבמסגרת ההסדר העוגה יותר קטנה כי יצטרכו לדאוג גם לעיצום הכספי, כך שהשאלה חוזרת למקומה.

אני חושב שיש פה שני דברים שצריכים להיאמר בהקשר הזה כשיקול דעת של הוועדה: האחד, הנושא העומד לדיון זה מטרה של שיקום כלכלי של תאגידים או של חייבים, בהתאם לעניין. החוק יוצר מצב שכל הצדדים הרלוונטיים מתבקשים לתת כתף ולהשתתף במאמץ להבריא את התאגיד. זה נראה, בכל הכבוד, בלתי סביר שכשמגיעים לסעיף שנוגע לשותפות של המדינה בחוב שאחרת הוא יהיה חוב לא מובטח, מהמדינה הוא יוכל לתבוע את החוב על עיצומי העבר במסגרת התוכנית, שדווקא המדינה תיקח  לעצמה איזושהי קדימות ותגיד: כולם יוותרו, אני לא אוותר. זה משהו שנוגע לשיקול הדעת של הוועדה פה.

העניין השני, ולתשומת הלב של אותה הערה שהיתה פה קודם, הוצעה פה הצעה שאולי הרגולטור הוא זה שיחליט. אבל צריך לקחת בחשבון שהשיקולים שצריך להפעיל פה בכלל לא קשורים למקצועיות הרגולטור ולנושא שהוא מתעסק בו. זה נוגע לשיקום הכלכלי. זאת אומרת, אלו דברים שבהגדרה הם במגרש ובסמכות של בית המשפט של חדלות פירעון.

הייתי מציע שאולי לא צריך למחוק את זה. צריך לקבוע פשוט איזושהי ברירת מחדל שמשאירה בסופו של דבר שיקול דעת לבית משפט. זאת אומרת, או לקבוע שהעיצום לא מתבטל, אבל  לבית המשפט יש סמכות לקבוע שהוא יתבטל במסגרת התוכנית. או לחלופין לקבוע שהעיצום הזה יהיה חוב לא מובטח ולבית משפט תהיה סמכות לקבוע שהוא יחול כרגיל כפי שמוצע פה. בכל מקרה, שהעניין ירוכז בבית משפט.

ענת פילצר סומך:

עו"ד ענת פילצר סומך, מייצגת את איגוד החברות הציבורית. קודם כל, אני רוצה להבהיר כדי לוודא שאני לא טועה. מבחינתך, עיצום כספי זה  כולל גם את מנגנוני האכיפה המינהלית. זאת אומרת, עיצום כספי שהוטל מכוח האכיפה המינהלית. רק לסבר את האוזן אני רוצה לחדד. היום חלק גדול מהפעילות של האכיפה מתבצעת בפועל במסגרת מנגנונים של אכיפה מינהלית שזה לא הליך פלילי. זה משהו שהוא בין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי והוא נועד לאפשר לרגולטור ביתר קלות לכסות בהיבטים של אכיפה גם דברים שהם הרבה פחות חמורים מבחינת הפליליות שלהם. הם בכלל לא פליליים, הם לא מגיעים לרף פלילי. זאת אומרת, הניסיון לצייר את זה כמעין תשלום עונשי שיש להחריג אותו ממסת הוויתור הוא ניסיון טיפה קיצוני באופן יחסי לזה שהיום עיצום כספי יכול להיות מוטל גם בגין כל טעות הכי קטנה שקרתה בתלוש השכר של העובד האחרון מכוח חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה. זה גם עיצום כספי. לכן, אני לא חושבת שנכון, גם לא מוסרית וגם לא כלכלית, לקחת את העיצומים הכספיים שהיום הם מאוד רווחים ולהפוך אותם למשהו שהוא בברירת המחדל לא פתור. אני חושבת שראוי, ופה אני מצטרפת לעופר ברמת הפתרון, לא ברמת הרציונל, להחיל איזושהי ברירת מחדל שפטור הוא ה-default, למעט אם נגיד בית משפט ו/או רגולטור מוצא לנכון איזשהם טעמים מיוחדים שלא לפטור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

שלמה.

שלמה נס:

קודם כל, בואו נבין את הרציונל שעומד מאחורי הרציונל הזה. מדובר על עבירה או איזושהי בעיה שנעשתה בחברה בעבר והיום אנחנו מענישים את הנושים או את הרוכש החדש או מי שזה לא יהיה על משהו שלא רלוונטי אליו. אין לזה היגיון – זה דבר ראשון. דבר שני, זה כן מפריע לפעמים לשיקום הכלכלי. כי, למשל, כשרוצים למכור את החברה למשקיע וזה אחוז מאוד גבוה מהמקרים, המשקיע אומר: אני לא מוכן לשאת בקנסות שאני לא יודע מה הם שבעוד שבע שנים בית משפט יפסוק עליי. בסופו של דבר, זה חוזר וצריך לשלם את זה לפני הנשייה הרגילה וזה חל על הנושים. זה עונש על הנושים. שלוש, במציאות, ואני לא רוצה להגיד שמות של רשויות, אנחנו נתקלים בהן כל הזמן בתיקים, אין להן אינטרס להפחית. הן מסתכלות על שיקולים שלא נוגעים לשיקום הכלכלי. הן לא מבינות שהן מחילות את זה על המסכנים שגם כך חטפו מכה. הןן להן רצון לעשות את זה, אי-אפשר לסמוך עליהן. מצד שני, יש פה גורם אובייקטיבי, הכי מקצועי שיכול להיות, בית המשפט, בית משפט מחוזי שרואה את התמונה הכללית וצריך לקבוע, ואפשר לקבוע שבשיקול דעת בית המשפט של חדלות הפירעון להפחית או לבטל את העונש הכספי.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

תודה.

מנחם רהב:

מנחם רהב, לשכת רואי חשבון. מעבר לטענות שנטענו פה אני חושש שיש פה איזושהי בעיה של היתכנות. כשמדברים על רגולטור, לפחות רגולטור בעולם שלנו, וזרקתי קודם את הדוגמה של עולם השומה, אז אדוני אמר: משה אשר. אבל זה לא משה אשר, זה עשרים משרדי שומה וזה שמונים חוליות שומה או שלושים חוליות גבייה. פקודת המסים (גבייה) או מערכת הטלת העיצום או האכיפה המינהלית בעולם המסים היא כזו, וקל וחומר בתאגיד שנקלע לחדלות פירעון ובתקופת הדמדומים יש לו בעיה באיחורים. אנחנו מדברים על דיווחים מקוונים, איחורים בדיווח – עולם שלם של פעולות שבתקופה הזו הן בדרך כלל לא מתבצעות לפי החוק, ואז המערכת האוטומטית מטילה עיצומים. העיצומים האלה מגיעים לעשרות אלפי שקלים, סכומים מטורפים שהולכים ומעמיקים ככל שהפיגור בדיווח מעמיק. אנחנו מדברים פה על תקופות שיכולות להימשך. ואז צריך בעל התפקיד לפנות לפקיד השומה או לרכז החוליה ולבקש את חסדיו, וההוא יש לו התחשבנות ארוכת ימים עם התאגיד, וזה לא טריוויאלי. זאת אומרת, אם זה לא משהו שמוקנה לבית המשפט כפי שהוצע פה ומלכתחילה אנחנו מאיינים או מנטרלים או פוטרים מלכתחילה תאגיד כזה שנקלע לחדלות פירעון ומסווג או מסומן בסימון מסוים אצל אותו רגולטור, כי זה לא רגולטור, זה מערכת מאוד מאוד מבוזרת, כך שאין שום דרך לבעל תפקיד לרוץ. קל וחומר, כשמדובר בגוף שיש לו מספר תאגידים או חברות בנות אצל משרדי שומה שונים. זה פשוט לא מעשי בשלב הזה לבוא ולבקש את ביטול העיצומים. העיצומים האלה מוטלים אוטומטית ופשוט אי-אפשר לעצור אותם, וזה הרבה מאוד כסף.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

תודה.

שי מילוא:

שי מילוא, לשכת עורכי הדין. אני רוצה להצטרף לשני הדברים שאמרו הדוברים האחרונים, ולמה שהיו"ר אמר. חסר פה הממשק. עצם העובדה שיש סמכות למישהו חיצוני שלא נמצא באירוע, אין לה נפקות וחייבים לקשור את זה. לטעמי, הגורם שיכול לשקול את זה בצורה הכי טובה זה בית משפט, כאשר אפשר לתת גם תקנות לעניין מתי מבטלים עיצום כספי. אבל צריך לתת מישהו שיושב על המדוכה ויכול להכריע עכשיו. לאחר מכן אין לזה ערך.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מתוך הדברים נאמרו כאן שתי טענות מרכזיות: האחת, שיכול להיות חוסר תיאום בזמן או ממשק. פה אתה צריך לסיים ושם להוא יש את כל הזמן בעולם. טענה אחרת היתה טענה של חוסר הוגנות מבחינה זו שכל הנושים האחרים צריכים להשתתף בעלות הפירוק או בשיקום, ורק בעל הבית כשבדרך כלל זה המדינה שנמצאת למטה פתאום אותה מחריגים ובסוף אחרים ישתתפו והיא בכלל לא תשתתף.  זאת אומרת, חוסר הוגנות או דברים כאלו. נדמה לי שאלו שתי הטענות המרכזיות וזה נמצא עכשיו לפתחך.

ספי זינגר:

לגבי שאלת ההוגנות - קודם כל, המטרה של תשלום עונשי, וזה ההבדל המרכזי, היא לא להעשיר את קופת המדינה או להעשיר את מי שמקבל את התשלום אלא להעניש את מי שמטילים עליו את התשלום. זה ההבדל היסודי שממנו נגזר ההבדל. לכן, השאלה החשובה היא האם התכלית העונשית מתבטלת כשהתאגיד נמצא בהליכי חדלות פירעון או לא מתבטלת כשהוא נמצא בחדלות הליכי פירעון.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זאת אומרת, אתה אומר כשאם יש שיקום ואותה מערכת נניח נשארה וכו', יש היגיון להעניש אותה. לעומת זאת, אם מכרו אותה נניח למישהו אחר או נכנסה הנהלה חדשה או אני לא יודע מה, אז אין טעם להעניש אותם כי הם לא רלוונטיים. את שיקול הדעת הזה אתה רוצה שהרגולטור יעשה.

ספי זינגר:

זה קו מנחה. אני לא בטוח אם הוא תמיד נכון או לא תמיד נכון. זה תלוי כמובן בתחום ובאירוע. זו שאלה מורכבת. אבל מי שאחראי על חשיבות אכיפת החוק בתחום שלו זה הרגולטור שאוכף את זה. לכן, הסמכות להחליט האם תכלית האכיפה קיימת פה או לא קיימת צריכה להישאר בידי הרגולטור. זה נכון, ופה אני מתחבר גם למה שנאמר פה, שבהליכי חדלות פירעון יכולים להיות הרבה מקרים שתכלית האכיפה לא מתקיימת, וזה גם  נכון שכשמקיימים את תכלית האכיפה, בעיקר במקומות שהיא לא מתקיימת, בסוף מפילים את זה על הנושים. אבל כל זה זה בכלל אותם שיקולים שהרגולטור שאחראי על האכיפה צריך לחשוב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בוא ניקח את המקרה של רשות המסים, את משה אשר או את ערן יעקב. הוא נמצא בעולמות אחרים, הוא רחוק מכל מה שקורה שם באותה חברה או באותו מי שצריך לפרק אותו. איך הוא יידע לעשות בכלל את כל השיקולים האלה ואת הכול? ואם הוא יצטרך לעשות את השיקולים אני לא יודע אם הוא מכיר כי הוא לא עוסק בפירוק והוא לא מכיר את החברה והוא לא יודע על מה מדובר שם, ואם התחלפה ההנהלה או לא ומה הולכים לעשות. כלומר, הוא לא בעניין של זה, וברגע שהוא גם לא בעניין של זה גם הראש שלו לא יהיה בזה. איך אני הופך אותו למישהו שמבין, מתמצא, ויודע לעשות את ההבחנה האם פה בסיטואציה הזו שייך להעניש או שזה סיטואציה כבר מתקדמת שאין מי להעניש כי זה אחרים. אתה לא חושב שהוא לא בתוך העניין?

ספי זינגר:

לכן, כשנעשה את אותו חוק מסגרת של עיצומים כספיים אני מקווה, זו התוכנית, לעשות בו איזה סעיף שגם נותן מנחים שמדבר על השיקולים האלה ואולי יש עוד שיקולים. אנחנו לא השלמנו את החשיבה בעניין הזה, אבל ייתן קווים מנחים למקרים שבהם באמת מוצדק לוותר או להפסיק את תהליכי העיצומים כי באמת התחלפה ההנהלה, כי בעלי המניות לא - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני מרגיש שיש לך התנגדות לנושא של בית משפט. כי בית המשפט, קודם כל, זה הפונקציה, לפחות בחדר פה, מקובלת עלינו כגוף אובייקטיבי שדן לגופו של עניין. שנית, הוא בתוך העניין כי הוא גם מנהל למעשה בפועל, חוץ מהנאמן. אבל הנאמן כל הזמן שואל אותו. הוא בתוך העניין מלא.  אם ננחה אותו נכון, יהיה הרבה יותר קל להנחות אותו ושהוא יעשה את הדברים יותר נכון מאשר להנחות את הרגולטור שבכלל לא יידע על מה מדובר ולא מכיר. אני מרגיש שיש לך איזה מין התנגדות.

ספי זינגר:

אין לי שום התנגדות, להיפך. השאלה, אבל זו שאלה שהיא לא קשורה בעיניי לבתי המשפט, היא שאלה שדיברנו עליה כבר גם בסעיפים קודמים והיא מי הגורם היותר מתאים ונכון לעסוק בהיבטים רגולטוריים שקשורים לתאגיד בחדלות פירעון, כשמצד אחד, יש את היתרונות שעליהם היושב-ראש מדבר שזה בית משפט שמכיר את המקרה ואת האירוע וכו'. מצד שני, בית המשפט של חדלות פירעון פחות מכיר את ההיבטים הרגולטוריים, פחות מכיר את היבט הרוחב, את השלכות הרוחב. הפסיקה בעניין הזה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

העניין הזה שיכול להיות שהנושא של העיצום הכספי הזה הוא זה שיחזיק את תקציב המדינה ובית המשפט לא מכיר את זה.

ספי זינגר:

לא, הוא חלק מהמארג הרגולטורי שמפעיל רגולטור כדי לאכוף את הדין בתחומי אחריותו. לכן, אנחנו בסוף באותה שאלה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

עזבו, אנחנו נחשוב על זה. אני מקווה שלישיבה הבאה נבוא עם משהו. בואו נמשיך הלאה.

גור בליי:

סעיף 90 – אני אקריא את 90, 91 ו-92 יחד, וגם שמנו אותם פה ביחד.

"יישום תוכנית לשיקום כלכלי

 90(א) הנאמן יפעל ליישום תוכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התוכנית בין הנושים, בהתאם להוראת התוכנית.

(ב) בית המשפט שאישר תוכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התוכנית או בנוגע ליישומה.

91. אושרה תוכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43 לאורגנים  של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התוכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

92. מיד עם אישור התוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם."

ספי זינגר:

בסך הכול, אלו סעיפים די פשוטים. הם מסדירים מה קורה עם יישום התוכנית. הנאמן עדיין אחראי על הקופה, על החלוקה לנושים.  אז הוא עושה הרבה פעמים את תביעות החוק המלאות, בודק אותן ומחלק אותן לנושים. סעיף קטן (ב) הוא סעיף שהיה מתיקון 19 שנותן סמכות לבית המשפט לדון במחלוקות שהתגלעו בנוגע ליישום ההסכם. היתה מין לקונה מסוימת וזה משלים את התמונה בהיבט הזה.

91 עוסק בהחזרת הסמכויות כי נגמר אותו הליך שיקום, והחברה עכשיו חוזרת לחיים הנורמליים שלה והאורגניים מקבלים חזרה את סמכויותיהם.

92 נועד להביא את זה בידי ביטוי במרשם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אוקי, בואו נמשיך הלאה.

שלמה נס:

בסעיף קטן (ב) אני מציע להוסיף בסוף: או בכל הקשור אליה. כי לפעמים יש שאלות שנוגעות לתוכנית שהן לא נכנסות ליישום או הן קשורות אליה, וכך נותנים לבית המשפט שהוא זה שמכיר את זה את הסמכות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לנו אין התנגדות, אבל, ספי.

שלמה נס:

או בכל עניין הקשור. יש לפעמים סוגיות שהן לא יישום התוכנית.

ספי זינגר:

היו דברים מאז תיקון 19 שהיה כבר כמה פעמים שבא לבית משפט, שהיתה בעיה, שחשבו שזה לא מספיק רחב?

שלמה נס:

לא מאז תיקון 19. היו  מקרים שהיו כל מיני בעיות, ואני לא נכנס לדוגמה ספציפית כזו ואחרת, והן לא נכנסות להגדרה של יישום התוכנית אלא הן קשורות. בית משפט של חדלות פירעון מכיר את זה והוא צריך להכריע, לא בית משפט אחר. כי לפעמים זה מגיע לבתי משפט אחרים והם בכוונה רצים לבית משפט אחר שלא מכיר את זה ומתחילים כל מיני הליכים. אנחנו לא רוצים שזה יקרה.

ספי זינגר:

השאלה אם זה לא פתח רחב. אני פוחד שזה קצת רחב מדי כי יכול להיות מחלוקת על איזה נכס מקרקעין שקשור לתוכנית שהיה צריך להידון אני לא יודע איפה.

קריאה:

זה מרחיב - בטוח.

שלמה נס:

אז מה עושה בית המשפט של הפירוק בדרך כלל? הוא אומר: זה שאלה רגילה, זה לא בסמכותי.

ספי זינגר:

ואם עכשיו הוספת: כל הקשור אליה?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רק שניה. בין הבקשה שלו לבין מה שאתה אומר יש איזה נוסח שיכול אולי לתת טיפה יותר הרחבה, אבל עדיין שזה יהיה צמוד למה שאתה אומר?

גור בליי:

אולי להוריד את המילה "כל", בעניין הקשור אליה או בעניינים הקשורים אליה או הכרוכים בה? העניינים הקשורים אליה. לא "כל". האמת שזה לא כל כך משנה כי זה בסך הכול - - -

גלילה הורנשטיין:

מה זה "הקשורים אליה"? יקשרו כל דבר לתוכנית. שלמה, אתה יודע. השמיים הם הגבול.  אנחנו לא נגמור בחיים שום תוכנית אם זה יהיה ככה.

קריאות:

להיפך. זה אחרי, זה כדי שלא תתרוצצי בין בתי משפט שונים.

גלילה הורנשטיין:

זה צריך להפריע לאישור תוכנית ההקפאה?

קריאה:

זה לא קשור לאישור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רבותי, נשאיר את זה כך. ספי יחשוב על זה לישיבה הבאה אם יהיה משהו שנוכל כי יש מידה מסוימת גדולה של צדק גם במה שאתה אומר. אם נצליח למצוא משהו שייתן פתרון יותר טוב אז נתקדם עם זה.

ספי זינגר:

נחשוב יחד עם גור.

גור בליי:

לכאורה מה שכתוב: מחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התוכנית או בנוגע ליישומה, מכיל את הדברים הקשורים. האמת שזה נראה לי מיותר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

חבר'ה, חבל. קדימה – 93.

גור בליי:

אנחנו עוברים לסימן ד' שזה לא שיקום, אלא מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תוכנית לשיקום כלכלי.

"סעיף 93 מכירת פעילות עסקית של תאגיד

 93(א) מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תוכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט..." - פה אנחנו מציעים להוסיף בהמשך להוראות ששמענו ושיקבלנו – "... בבואו לאשר את מכירת פעילותו העסקי של התאגיד ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ואם יש במכירה משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון.".

היו"ר ניסן סלומינסקי:

פה מדובר בסיטואציה שבה אתה לא נכנס לכל ההליכים. אם מצאת מישהו שמוכן לקנות את העסק הזה אתה אומר לו: אדוני, קח אותו ב-X כסף.

גור בליי:

זה כמו פירוק, רק במקום חלקים אתה מוכר את זה ב- - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

או כמו שיקום. זה השיקום היחיד שיש, אם כבר יש בכלל שיקום במערכת הזו.

גור בליי:

אתה לא ממשיך להפעיל את זה, אלא אתה מעביר את זה לבעלות אחר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה מעביר את זה למישהו אחר שקונה הכול ואתה לא נכנס לתוך כל זה. אתה אומר: אדוני, אתה קנית את זה עם כל הפלוסים ועם כל המינוסים. זה הכוונה, כן?

ספי זינגר:

נכון.

גור בליי:

מוצע פה איזושהי הבנייה של שיקול הדעת. לקחנו את ההצעות האלה מ-83(ג) ו-86(ב) שעסקו בהבניית שיקול הדעת של בית משפט כשהוא צריך לאשר תוכנית לשיקום כלכלי. הוא צריך לוודא שבאמת הנושים קיבלו את ההזדמנות שלהם להיות מעורבים בהליך, שאין פה איזה ניצול לרעה של כל ההליך לא לתועלת עניינם של הנושים. זה כמובן לא רשימה סגורה של שיקולים, אבל זה בהמשך גם לשיח שהיה לנו עם ספי וגם הערות שהתקבלו בעניין הזה.

ספי זינגר:

גם לדין האמריקאי. זה דבר שקיים היום בפרקטיקה והוא קיים גם בדין האמריקאי. קוראים לזה מכירה של שלוש של שלוש שכאילו עוקפים את כל אישור התוכנית ואישור ההסדר ומוכרים את הפעילות ומחלקים את הכסף. יכולות להתגלות עם זה בעיות, לכן חשוב שתהיה מין אמירה שבית משפט - - -

גור בליי:

אני מניח כי החשש בישראל הוא פחות כי אין פה דיפ, אז אתה פחות חושש מאיזה פוילע-שטיקים שעושים.
                                                                                              
ספי זינגר:

נכון, אבל עדיין זה מין - - -

דוד האן:

דוד האן. אני מצטרף לספי. זה באמת בא בעקבות פרקטיקה של מה שנקרא מכירות 3 - - - בארצות הברית שהן הרבה יותר רווחות היום בפרקטיקה גם בארצות הברית לעומת אישור תוכנית לפי chapter 11, ורק לאחר מכן העברת העסק הלאה. מאוד רווח, אבל לטעמי האישי בין אם זה נאמן כבעל תפקיד, ואפילו לו זה היה נושא משרה כדיפ, אני חש קצת חוסר נוחות להוסיף ישר ביטוי שמדבר על ניצול לרעה, לא במובן שלא צריך לפקח. ברור שצריך לפקח, ולכן אני מסכים שזה צריך אישור בית משפט. אבל השאלה אם צריך להוסיף לתוך דברי החקיקה תוספת מילולית מעבר לצורך באישור בית משפט של המילים של לבדוק ניצול לרעה. ממילא השופט יעשה את זה כי יש בזה בעיניי חצי הטלת דופי מראש בבעלי תפקיד שהם מראש officers of the court, וקצת לא נוח לי עם זה.

ספי זינגר:

בואו נכתוב: שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, בלי אמירה נגטיבית.

דוד האן:

בסדר גמור.

ספי זינגר:

שיקולים שנוגעים להוגנות ההליך. שלא תהיה פה כאילו מחשבה שכאילו בעל התפקיד מנצל לרעה כשהוא  - - -

גור בליי:

דיברנו על זה קצת. מה שמוזר לי פה בהקשר הזה קצת עם הנושא של הוגנות ההליך זה שבניגוד דווקא לכל תוכנית, אין לנו את כל אספות הנושים ואת כל הסריה הזאת. לכן, הוגנות ההליך – שם זה ברור מה הכוונה, שההליך נעשה בצורה שיש פתחון פה. כל האספות נתנו פתחון פה. הוגנות ההליך פה זה קצת פחות.

דוד האן:

נכון, אבל יש נקודה אחת שצריך לשים לב בעניין הזה. הסיפור של האספות וההצבעות וכל הדו-פרוסס שיהיה שם הוא רלוונטי במיוחד במקום שבו יש חלוקה של התמורה, פירעון שהוא לא בהכרח תמיד by book, אחד לאחד, לפי סדר העדיפויות שבדין כי לעיתים יש ויתורים הדדיים, פשרות, וכן הלאה. לכן, אתה צריך לשמוע את עמדתם של הנושים, הרי על זה מדברים באספות נושים.

במכירות הללו, בעיקר אם זה מכירה כנגד מזומן אבל גם אם לא, יש כאן סעיף קטן מפורש שאומר שהחלוקה תהיה על-פי סדר פירעון שבדין. כל עוד זה על-פי סדר פירעון שבדין עקרונית אפילו ברמה העיונית ביותר אתה לא באמת חייב לשמוע את הנושים כי הם מקבלים בזכאות על-פי דין. ברגע שיש סטיה פוטנציאלית צריך לשמוע אותם. זה שלא תשמע אותם זה לא בהכרח לא הוגן, אבל אין לי בעיה עם ההוגנות. יש לי רק בעיה עם הניצול לרעה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בוא נאמר שאתה רוצה לדבר בלשון נקיה כמו התורה. במקום להגיד: את הבהמה הטמאה אז: את הבהמה שאיננה טהורה.

דוד האן:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם אין לכם התנגדות, זה לא משנה.

ספי זינגר:

מבחינתי, זה בסדר.

גלילה הורנשטיין:

עו"ד גלילה הורנשטיין. יש לי שאלה לספי. מי מוכר את הפעילות לפי הסעיף הזה?

ספי זינגר:

הנאמן.

גלילה הורנשטיין:

זה ברור? לי לא ברור, איפה זה כתוב? אמרנו אין פה אספות נושים.

ספי זינגר:

לא. אנחנו מדברים אחרי פתיחת הליכים, ולכן הנאמן הפך להיות האורגן המוסמך של התאגיד והוא בעל הסמכויות היחיד ביחס לתאגיד. הוא מוכר את הפעילות כאורגן מוסמך, כמובן תחת בית משפט.

גלילה הורנשטיין:

אז ההבדל היחידי זה אספות הנושים?

ספי זינגר:

כן.

גלילה הורנשטיין:

זאת אומרת, אתם גורעים מהנושים את האפשרות, אלא אם הנושים מגישים בקשה?

ספי זינגר:

לא. ניקח את הדוגמה שדוד העלה. מוכרים את הפעילות ומקבלים 100 שקל מזומן. את המזומן הזה עכשיו מחלקים לפי סדר הנשייה שכתוב בדין.

גלילה הורנשטיין:

כתוב בדין דין קדימה וזה סכום ספציפי. מה עם מעבר לדין הזה?

ספי זינגר:

מעבר לדין הזה הוא בדין רגיל, הוא חוב רגיל.

גלילה הורנשטיין:

ואם אין מספיק כסף, אז מה? איפה אספת הנושים?

גור בליי:

זה בסדר הפירעון הרגיל כמו בפירוק.

גלילה הורנשטיין:

זאת אומרת, אתה מקפח את דין הקדימה במקרה הזה פה.

ספי זינגר:

לא. למה? להיפך.

גור בליי:

זה אותו סדר פירעון רגיל כמו בפירוק פה. לא צריך אספות נושים כי אתה לא סוטה, אתה הולך - - -

גלילה הורנשטיין:

אין סדר דין רגיל בפירוק, יש סדר דין שרגיל לכולם. מאמצים מהליכי הפירוק לתהליך ההבראה.

שלום לרנר:

זה כמו פירוק, רק פשוט מוכרים בבת אחת את הכול ויחלקו לפי סדר עדיפויות. זה לא פוגע בשום סדרי עדיפויות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

שלמה, קצר.

שלמה נס:

יש לי שאלה והערה. אני לא לגמרי מבין האם הנוסח הזה הוא לא נוסח רחב מדי שלא יחול על כל חברה שהיא לא נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואתה רוצה למכור אותה לבעל מניות אחר. פתאום יגידו: יש סעיף שאתה צריך ללכת לבית משפט. אני לא בטוח שזה לא חל עליה. השאלה אם בהגדרות תאגיד זה תאגיד. זה מוגדר תאגיד בחדלות פירעון?

גלילה הורנשטיין:

לא ציינת את זה, לא אמרת את זה. גם לי זה לא ברור, ולכן שאלתי מי מוכר.

ספי זינגר:

אנחנו פשוט נוסיף פה: תאגיד שניתן לגביו צו - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יוסיפו בהליך חדלות פירעון - - -

גור בליי:

- - - ניתן צו לפתיחת הליכים.

שלמה נס:

דבר שני, כשמוכרים תאגיד בשיקום כלכלי יש שיקולים מגוונים. לא תמיד זה רק שיקול התמורה. שיקולי תעסוקת עובדים, למשל, או שיקולים של חברות ציבורית. יש שיקולים אחרים. האם אתם לא רוצים לכתוב שבית המשפט רשאי לשקול שיקולים של תעסוקה ודברים אחרים? לתת את הכלים האלה.

ספי זינגר:

באישור תוכנית.

שלמה נס:

זה לא קשור לתוכנית, אין פה תוכנית. עדיין אתה מוכר בפירוק ואתה מוכר בהליכים כאלה ואחרים ואתה רוצה לשקול. יש לך הצעה שמישהו הציע 100 והשני הציע 80, אבל מי שהציע 80 מעסיק את כל העובדים.

ספי זינגר:

שיקול דעת של בית המשפט הוא רחב, לא צמצמנו.

דוד האן:


אפשר לציין שהדברים האלה נעשים לא פעם ולא פעמיים גם היום בישראל, לא רק בארצות-הברית. עיינו ערך, למשל, בולט השופט  עאטף עיילבוני  בתיק של מרדכי בנימין, זה בדיוק מה שהוא עשה. הוא אישר את מכירת הפעילות הרבה הרבה לפני כל השאלה של איך תיראה תוכנית הפירעון לנושים והסדר כלכלי כזה או אחר. קודם כל, תמכרו כי עכשיו היה צורך למכור. משקיע יקנה, יהיה כסף. אחרי זה בוא נדבר על חלוקת התמורה. הפרידו את השלבים, זה לא תוכנית.




עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה